השתקפות

כשעברה לרגע בשירותים היא ראתה את האישה הכי יפה בעולם מחייכת אליה מהמראה, ואולי זה היה היין אבל לקח לה רגע ארוך להבין שזאת כנראה היא, היא האישה הכי יפה בעולם, כמו שתמיד חלמה להיות, מביטה מן המראה בעיניים רחבות וצבועות ובשפתיים מלאות ובאף סולד, והיא הביטה במראה וניסתה להיזכר איך נראתה פעם, לפני הבוטוקס וההרמה והמתיחה וההגבהה, אבל לא היה לה שום מושג, והיא עצמה עיניים וניסתה להיזכר בתמונות הישנות כי היא היתה בטוחה שהיתה שם ילדה קטנה שנראתה אחרת לגמרי, אבל היא יכלה לראות את הילדה הזאת בבירור וזאת לא היתה היא, כבר לא, וגם האישה במראה לא היתה היא, וכמו הערפדים בסרטים הישנים היא הביטה בראי ומצאה רק השתקפות ריקה של החדר מאחוריה, אסלה ומגבות נייר בתאורה האדומה העמומה, והיא הרגישה את הדמעות עולות והחזיקה את עצמה כי אסור, אבל דמעה אחת בכל זאת זלגה, שחורה ממסקרה במורד הלחי, חורטת צלקת משוננת באיפור המושלם.